כל הורה מכיר את זה מקרוב - הגננת/המורה באה ומבקשת ממך "טובה" ואת פשוט לא יכולה לסרב לה. אז ככה גם אני נפלתי בפח. הילדה הביאה לגן ארנק שתפרתי פעם באחת הסדנאות, הגננת התלהבה וביקשה מהילדה ש"אמא תתפור כל מיני דברים לבובות של הגן". התחמקתי באלגנטיות מהעניין במשך כמה חודשים, עד שבסוף נכנעתי.
החלטתי שאם אני כבר עושה את זה, אהיה גם אמא טובה ומחנכת עוד יותר טובה, ואלמד את בתי כיצד תופרים במכונה.
טו מייק א לונג סטורי שורט... הילדה התלהבה בעיקר מהפדל של המכונה והייתה אחראית ללחוץ עליו כשאגיד לה. היא גם מאוד אהבה את אוסף הכפתורים שלי ויצאה למסע ברחבי הבית כדי לאתר כפתורים נוספים.
אז מה זה "כל מיני דברים לבובות"? החלטתי לתפור מצעים מדליקים, ולהיעזר במלאי שאריות הבדים שיש לי. במחשבותיי ראיתי את ילדי הגן משכיבים לישון את הבובות הקטנות בתוך המצעים החדשים, והתחלתי לתפור מצעים במידה קטנטנה. בתי כמובן ציפתה למצעים ענקיים לבובות התינוק שיש להם בגן.... אולי בסיבוב הבא.
סט המצעים הצבעוני הזה שהתיישבתי לתפור, הוא גם הזדמנות ראשונה עבורי לשלב בין תפירה ללימודי הצילום שלי, כך שאחרי שסיימתי לתפור שני סדינים, ציפה ומילאתי שתי ציפיות באקרילן, בניתי סט צילום מאולתר, הבאתי כמה בובות מחדר המשחקים שלנו, השכבתי אותן לישון וצילמתי.
התוצאה לפניכם:
שאריות הבדים לפני שהתחלנו
שלושת הצבעים הנבחרים
כריות במילוי אקרילן
ציפה עם כפתורים
דוגמני הבית מציגים את הקולקציה החדשה
הסט מוכן להימסר לגן הילדים
תגובות
הוסף רשומת תגובה