אחרי התלבטות ארוכה, החלטנו להיפטר מפינת האוכל, אבל מה שמים במקומה ואיך חיים בלעדיה? הכל בפוסט שלפניכם>>
לא מעט מילים נכתבו במהלך השנים האחרונות בנושא של פינות אוכל. איך בוחרים שולחן נכון ואיך מתאימים את הכיסאות האם לקנות שולחן עגול או מלבני שנפתח ל-36 סועדים וכולי. אבל יש גם, זרם אחר שהתחיל להשמיע את קולו לא מזמן, שטוען שלא כולם חייבים שתהיה להם פינת אוכל בבית, בטח אם הם לא עורכים כל שבוע לסעודה ענקית. המשפחה, בהחלט יכולה להסתפק בשולחן אוכל נחמד או באי מעוצב במטבח או אפילו (חס ושלום!) לאכול בסלון מול הטלוויזיה.
גם בסלון שלנו תמיד הייתה פינת אוכל. בתחילה, היה זה שולחן מלבני עם 4 כיסאות מהום סנטר, ואחר כך גדלנו לשולחן ענק מרחוב הרצל, שנפתח לעוד יותר גדול עם 6 כיסאות מרופדים. השולחן היה יפה ואף מרשים מאוד, אלא שהבעיה העיקרית שלו הייתה, חוסר השימושיות שלו. פינת האוכל ממוקמת די רחוק מהמטבח, לכן במטבח עמד שולחן אוכל קטן לארוחות יומיומיות, והשולחן הגדול והמעוצב, נשמר לאירועים מיוחדים... אלא שאין לנו יותר מדי אירועים כאלה, וכך הפך השולחן לפינת עבודה מאולתרת עם לפטופ וכמובן מקום מאולתר של אחסון/בלגן. תיקים, מכתבים ועבודות יצירה של הילדים הסתירו את קיומו של השולחן במשך שנים. את הכיסאות המרופדים, הפקיעה לעצמה החתולה (ז"ל), והפכה אותם למקום המרבץ הקבוע שלה.
בתחילת שנת 2014, התחלנו להשתעשע עם הרעיון ה"חדשני" וה"מטורף" של להיפטר מפינת האוכל אחת ולתמיד. לקראת סוף השנה, ספרנו על יד אחת (באמת) את מספר הפעמים בהם נעשה שימוש בפינת האוכל לצורך אירוח ואכילה משותפת. מי שעודדה אותנו לעשות את המעשה, הייתה חברתי, מעצבת הפנים מיכל רוזנברג, שכבר מזמן זנחה את פינת האוכל בביתה וגם שכנעה חברה משותפת שלנו לעשות את אותו דבר. לבסוף, פינת האוכל שלנו הועברה ברוב פאר והדר לבית ההורים שלי, שם היא זכתה לתחייה מחדש, כי אשכרה כולם מתכנסים סביבה כל שבוע ביום שישי לארוחה משפחתית.
כעת נותרנו עם פינה די גדולה וריקה בבית, והתחלנו לחשוב מה לעשות איתה. הגדרנו את הצרכים שלנו היטב:
- משטח עבודה ארוך, כ-2.5 מ'
- מקום ישיבה לשניים לפחות
- מקום לעבודה עם לפטופ
- מקום להניח את התיקים
- מקום לאחסון נוסף
- והכי חשוב - שלא יראה כמו משרד!
כמו תמיד במקרים כאלה, פתחתי לוח פינטרסט ייעודי לנושא והתחלתי יחד עם בעלי לחפש את הנוסחה המנצחת. גם כאן נעזרתי בחברותיי המעצבות (יש לי לא מעט כאלה! ותודה למירב קצמן על ההשראה), תכננו לבנות את שולחן החלומות בהזמנה מנגר, אבל בסוף, ההחלטה נפלה על איקאה. להרכיב שולחן עבודה לפי הצרכים שלנו - קנינו פלטה של שני מטר, שידת מגירות ושידה נוספת שכל אחת מהן משמשת כרגל של השולחן, ועוד רגל מתכתית באמצע לאיזון. הוספנו לזה כיסא מחשב מדליק בסגנון רטרו, ומדף ארוך עם תמונות ממוסגרות בגדלים שונים. אמנם בסופו של דבר נאלצנו להתפשר על האורך של משטח העבודה, למרות שהוא עדיין מספיק גדול לעבודה של שניים במקביל, וגם התפשרנו על עניין האחסון, אבל עדיין יצאנו מאוד מרוצים מהתוצאה הסופית - שגם מתכתבת עם שאר הסלון שלנו וגם מוסיפה פינה חדשה, יפה ופונקציונלית לבית.
ומה לגבי האירועים המיוחדים, בהם אנחנו בכל זאת צריכים לארח כמות נכבדה של אנשים, אתם שואלים? ובכן, הפתרון פשוט: יש לנו שני שולחנות לבנים מתקפלים ותריסר כיסאות פלסטיק חדשים במחסן, שיצאו לנסיעת מבחן ראשונה ממש בקרוב.
לא מעט מילים נכתבו במהלך השנים האחרונות בנושא של פינות אוכל. איך בוחרים שולחן נכון ואיך מתאימים את הכיסאות האם לקנות שולחן עגול או מלבני שנפתח ל-36 סועדים וכולי. אבל יש גם, זרם אחר שהתחיל להשמיע את קולו לא מזמן, שטוען שלא כולם חייבים שתהיה להם פינת אוכל בבית, בטח אם הם לא עורכים כל שבוע לסעודה ענקית. המשפחה, בהחלט יכולה להסתפק בשולחן אוכל נחמד או באי מעוצב במטבח או אפילו (חס ושלום!) לאכול בסלון מול הטלוויזיה.
גם בסלון שלנו תמיד הייתה פינת אוכל. בתחילה, היה זה שולחן מלבני עם 4 כיסאות מהום סנטר, ואחר כך גדלנו לשולחן ענק מרחוב הרצל, שנפתח לעוד יותר גדול עם 6 כיסאות מרופדים. השולחן היה יפה ואף מרשים מאוד, אלא שהבעיה העיקרית שלו הייתה, חוסר השימושיות שלו. פינת האוכל ממוקמת די רחוק מהמטבח, לכן במטבח עמד שולחן אוכל קטן לארוחות יומיומיות, והשולחן הגדול והמעוצב, נשמר לאירועים מיוחדים... אלא שאין לנו יותר מדי אירועים כאלה, וכך הפך השולחן לפינת עבודה מאולתרת עם לפטופ וכמובן מקום מאולתר של אחסון/בלגן. תיקים, מכתבים ועבודות יצירה של הילדים הסתירו את קיומו של השולחן במשך שנים. את הכיסאות המרופדים, הפקיעה לעצמה החתולה (ז"ל), והפכה אותם למקום המרבץ הקבוע שלה.
שולחן בלגן וה"בית" של החתולה
בתחילת שנת 2014, התחלנו להשתעשע עם הרעיון ה"חדשני" וה"מטורף" של להיפטר מפינת האוכל אחת ולתמיד. לקראת סוף השנה, ספרנו על יד אחת (באמת) את מספר הפעמים בהם נעשה שימוש בפינת האוכל לצורך אירוח ואכילה משותפת. מי שעודדה אותנו לעשות את המעשה, הייתה חברתי, מעצבת הפנים מיכל רוזנברג, שכבר מזמן זנחה את פינת האוכל בביתה וגם שכנעה חברה משותפת שלנו לעשות את אותו דבר. לבסוף, פינת האוכל שלנו הועברה ברוב פאר והדר לבית ההורים שלי, שם היא זכתה לתחייה מחדש, כי אשכרה כולם מתכנסים סביבה כל שבוע ביום שישי לארוחה משפחתית.
כעת נותרנו עם פינה די גדולה וריקה בבית, והתחלנו לחשוב מה לעשות איתה. הגדרנו את הצרכים שלנו היטב:
- משטח עבודה ארוך, כ-2.5 מ'
- מקום ישיבה לשניים לפחות
- מקום לעבודה עם לפטופ
- מקום להניח את התיקים
- מקום לאחסון נוסף
- והכי חשוב - שלא יראה כמו משרד!
מצב ביניים של חודש - בין מסירת השולחן הישן ועד הרכבת השולחן החדש
כמו תמיד במקרים כאלה, פתחתי לוח פינטרסט ייעודי לנושא והתחלתי יחד עם בעלי לחפש את הנוסחה המנצחת. גם כאן נעזרתי בחברותיי המעצבות (יש לי לא מעט כאלה! ותודה למירב קצמן על ההשראה), תכננו לבנות את שולחן החלומות בהזמנה מנגר, אבל בסוף, ההחלטה נפלה על איקאה. להרכיב שולחן עבודה לפי הצרכים שלנו - קנינו פלטה של שני מטר, שידת מגירות ושידה נוספת שכל אחת מהן משמשת כרגל של השולחן, ועוד רגל מתכתית באמצע לאיזון. הוספנו לזה כיסא מחשב מדליק בסגנון רטרו, ומדף ארוך עם תמונות ממוסגרות בגדלים שונים. אמנם בסופו של דבר נאלצנו להתפשר על האורך של משטח העבודה, למרות שהוא עדיין מספיק גדול לעבודה של שניים במקביל, וגם התפשרנו על עניין האחסון, אבל עדיין יצאנו מאוד מרוצים מהתוצאה הסופית - שגם מתכתבת עם שאר הסלון שלנו וגם מוסיפה פינה חדשה, יפה ופונקציונלית לבית.
הפינה החדשה - מגירות מימין ומקום לתיקים מצד שמאל
מקום מחבוא לכבלים
מניפה של מסגרות בגדלים שונים
ומה לגבי האירועים המיוחדים, בהם אנחנו בכל זאת צריכים לארח כמות נכבדה של אנשים, אתם שואלים? ובכן, הפתרון פשוט: יש לנו שני שולחנות לבנים מתקפלים ותריסר כיסאות פלסטיק חדשים במחסן, שיצאו לנסיעת מבחן ראשונה ממש בקרוב.
יופי של רשומה ;) נהניתי לקרוא
השבמחקבכיף. סוגרת כמעט חצי שנה ללא פינת אוכל ונהנית מכל רגע
מחק